A A A

העיר

העיר היא מערכת חברתית מתוחמת בשטח מוגדר וצפוף שבה חיים בכפיפה אחת אוכלוסיות שונות ומגוונות של אנשים ממעמדות חברתיים שונים, קבוצות אתניות ודתיות שונות וקבוצות בעלות רקע תרבותי שונה. קבוצות שונות אלה, מתחככות זו בזו במישורי ורובדי מערכות החיים השונות.
מאחר ובעיר מתקיים שוק עבודה רחב, המערכת החברתית היא הטרוגנית וטומנת בחובה פצצה מתקתקת של אי תקשורת חברתית. אנשים מרקעים שונים מתקשים להגיע להסכמה על קודים התנהגותיים מוחלטים (Wirth, 1938).


עיר הינה צורת ההתיישבות השכיחה בעולם. עובדה המהווה סימן מובהק לשינוי האדיר שעברה החברה האנושית. את השינוי הולידה כמובן המהפכה התעשייתית. בשנתה הראשונה של המאה העשרים רק תשעה אחוזים מקרב האוכלוסייה חיו בערים. בסוף המאה העשרים שמו את מבטחם ברבי הקומות ארבעים ושישה אחוז מכלל תושבי העולם. כיום, בשנת 2007, מבלי לקחת בחשבון (טרם נספרו ודווחו) נדידות התושבים האחרונות מכפרי סין, חמישים ואחד אחוז מאוכלוסיית העולם הם תושבי עיר.
העיר היא מערכת חברתית הצריכה לשמר את עצמה. על מנת לשמור על הסדר החברתי שיבטיח את התנהלותה השגרתית של העיר יש צורך במנגנוני פיקוח פורמאליים  ובלתי פורמאליים .


החיברות (הסוציאליזציה), הקניית ערכים והעברתם לדור הבא, היא המנגנון שפעולתו מובילה לפיקוח החברתי הבלתי פורמאלי החיוני לחברה שזקוקה לקוד התנהגות מובהק שישמר את ערכיה ואת סדריה.
עד התקופה המודרנית התקיים תהליך דידקטי זה בתוך המשפחה. היום הופקע תהליך זה כמעט לגמרי מהמשפחה הגרעינית.
בעבר הלא מאוד רחוק, היוותה חצר הבית את גבול עולמו הבסיסי של האדם אשר עיבד אדמתו וטיפח את משק ביתו כמקור יצרני לאספקת כל צרכיו שהתממשו בסביבת התא המשפחתי שלו. על כן לא היה אדם זה נתון להשפעה של מערכת רחבה יותר.

 

המהפכה התעשייתית הובילה לכך שהאדם מבלה את רוב שעות יומו מחוץ לדל"ת אמותיו. מצב זה גורם לכך שנורמות ההתנהגות והערכים מוקנים לו על ידי הארגונים, החוגים והמוסדות אליהם הוא משתייך.


צמצום המרחב הפרטי וצמצום זמן השהייה בו לטובת יציאה ושהייה במרחבים ציבוריים הוא תולדת ההפרדה בין אתרי המגורים העבודה. עם זאת, לאדם צורך בפרטיות. הרצון לשמור על גבולות המרחב הפרטי בתוך המרחב הציבורי, מוביל לפיתוח האנונימיות כערך בפני עצמו וכן לניכור התורם לקיומה. פעמים רבות הופכת האנונימיות היא לדרך בסיסית בה מתנהל האדם מחוץ לסביבתו המוכרת. בצד הצורך באנונימיות הקיים בנסיבות מסוימות אצל האדם, קיים בכל אחד צורך נוסף, הצורך בהכרת ערך עצמית (Wirth, 1938).


מאחר ורוב התנהלות האדם עברה מהבית אל החוץ, נוצר שינוי בתפיסת ערך ההצלחה האישית. בעולם חברתי בו הערכת האדם את עצמו תלויה בתפיסת האחרים אותו, השאיפות להישגיות ולמעמד גבוה יותר תופסים מקום מרכזי בחייו של האדם משום שהוא תופס עצמו כמוערך על פי הסטאטוס החברתי שלו.


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר