A A A

מגנטים

לדלת המקרר בדירה שלי ממוגנטים שניים עשר מגנטים. מגנטים מלונדון בצורת אוטובוס אדום ומונית שחורה ומגנטים מהארץ בצורת גלידה ושרברב פותח כל סתימה. מגנט לוח קלוריות וכך הלאה והלאה... כמובן שכל המגנטים הללו מחזיקים בינם ובין דלת המקרר אוצרות שלא יסולאו בפז. תמונת ילדות שלי ושל אחיותיי, הזמנה לחתונה של זוג אוהבים, רשימת הדברים שאני חייבת לתקן בדירה. בכל פעם שאני נכנסת למטבח ועוברת ליד מקרר המגנטים שלי עולה בי רצון כמו שהייתי ילדה קטנה להושיט את ידי, למשוך את אחד המגנטים ולהרגיש את ההתנגדות שלו אלי, את רצונו להמשיך לדבוק בדלת המקרר ולא לשחרר, כי בתוך שלל החפצים הדוממים שמקיפים אותי נראה שלמגנטים יש רצון ודרך ברורים.

 

מגנטים

מגנטים יודעים למה הם נמשכים ולמה לא. לא משנה כמה יתאמצו אדון או גברת להסיט אותם ממסלולם הם יישארו בתוך חוק וסדר משלהם וייצמדו למי שממגנט אותם. כשהייתי קטנה הייתי ילדה סקרנית והייתי שואלת את אבי המון שאלות:

 

אבא, למה הכוכבים מנצנצים? אבא, איך זה שהדגים שותקים? אבא, מה זה מגנטים? אתמול כשעמדתי מול המקרר החלטתי שהגיע הזמן לפענח את התשובה לשאלה המסקרנת. נפגשתי עם ידידי הטוב, הסטודנט לפיזיקה, בבית קפה ואחרי שתי כוסות קפה לכל אחד. העזתי לשאול את השאלה הישירה. הוא כמובן הופתע- חשב שאשאל אותו על יחסים ואהבהבים ואני הפתעתי אותו, אולי תפענח לי אחת ולתמיד את התעלומה. מגנטים- מה מה מה???

חברים בשדה מגנטי

ואז שצף מילים שטף אותי והשאירני בוהה בחלל, כשלמוחי נכנסות מילים כה ארוכות בעלות לפחות שתי הברות כמו אלקטרון, מגנטוספירה, דיאמגנט, אלקטרומגנט, פאראמגנט, סופרפוזיציה ומגנטיזציה. נאנחתי, מנסה לחייך ושאלתי עוד פעם את ידידי המלומד, אין דרך פשוטה להסביר את הקשר בין המקרר שלי למגנטים שעליו. למה לבלבל אותי באינספור מילים, מדוע לא לתת לי תחושה מוכרת? הרי את המילה מגנטים אני מכירה מילדות, אז בבקשה לא לבלבל עם הסיפור. הוא חייך, כתופס את עצמו. הרכין ראש ואמר, את צודקת.

 

למעשה זה פשוט מאוד. עזבי את סופרפוזיציה ואת הפאראמגנט. בואי נדבר על שדה, על ברזל, על מצפן. בבקשה, אמרתי, בוא, ואז חייכתי. תחשבי, הוא אמר לי, ידידי המדען, על שדה שבתוכו מופעל כוח ובאותו זמן הוא מפעיל כוח על שדה אחר. אהה, אמרתי, ממש כמו כוח המשיכה. ומכאן שוב הכול הדרדר. לתוך מוחי שוב נכנסו מילים כמו, זרם חשמלי, חומר מגנטי, שדה וקטורי, דיפול מגנטי. הצלחתי לבלוע פיהוק ענקי בדיוק כשצמד המילים טרנספורמציית לורנץ איימו להחריב את ידידותנו. החלטתי לשים סוף לפרשה. ניגבתי בסתר דמעה של עייפות ובתחושה כאילו סיימתי לעבור עכשיו בשדה של מגנטים ענקיים ומאיימים אמרתי לידידי: אתה יודע, נראה לי ששדה המגנטים הוא פשוט לא השדה שלי.

בחזרה למגנט

חזרתי הביתה ושוב נעמדתי מול המקרר. לקחתי בידי שני מגנטים, מגנט גלידה וניל ומגנט גלידה שוקולד עם סוכריות. החזקתי אותם חזק בתוך כף ידי .אחד מול השני. אני מקרבת והם מתרחקים. נוקשים קלות אחד בשני ובורחים. והנה על המקרר, הם שוב במקומם, נרגעים, אוחזים תמונה ואני מחייכת. נרגעת, כאילו חזרתי ממסע. מסע להבנה וחזרה לשגרה.

 

ביום יום שלי מגנטים נועדו בעיקר להחזקת תמונה. נחמד לדעת שמה שאצלי הוא שמחה פשוטה, אצל אחרים הוא תורה שלמה, אבל אצלי התקבלה ההחלטה שמספיקה לי הידיעה הפשוטה: מגנטים, תמונות ומקרר זו יופי של שלישייה.


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר