A A A

פרויקט לאכול מהקיר

התנהלות בתוך הפלוקס

במסגרת שיעור עיצוב במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית עבדתי לאורך השנה על פרויקט שנקרא "לאכול מהקיר" או  "אי מרחב   באי מרחב".
הרעיון בפרויקט היה ליצור מערכת כלים למרחב ציבורי. התמקדתי בניסיון ליצור מסעדה הבנויה כקיר ברחוב. לקיחת מרחב מאוזן ורחב והפיכתו למרחב אנכי ומצומצם. יצירה של צורת הסעדה חדשה המציעה אלטרנטיבה לשיטות המוכרות ומעלה את השאלה מהו מרחב ומהי בחירה.


ניסיון לאחד בין תרבות אכילה מנומסת המוכרת לנו ממסעדות לבין ההתנהלות ברחוב. ניסיון לייצר הוויה בתוך ההתהוות מבלי לעצור את ההתהוות - את פלוקס הרחוב. לקיחת רעיון המסעדה הקלאסית – הזמנה ואכילה ליד שולחן על פי כללי הנימוס והעברתם לרחוב. ברחוב אומנם קיימים דוכני מזון המאפשרים אכילה תוך כדי שהות ברחוב אך צורת האכילה של פלאפל בפיתה ופיצה (מזונות הרחוב הנפוצים בישראל) שונה בתכלית מזו של המסעדה. פרויקט "לאכול מהקיר" מציע עיצוב של כלי אוכל שהם למעשה לבני קיר. כמו כל יתר רכיבי הרחוב (עמודי תאורה, מעקות, ספסלים וכיו"ב) אלה אינם כלים ניידים ואי אפשר להוציא אותם ממקומם.

 

האוכל מוגש לסועדים בתוך חללים המעוצבים בתוך הלבנים ככלי קיבול למזון. כל לבנה משמשת כצלחת אכילה. הרעיון הוא לייצר עצירה ופסק זמן בתוך הרחוב מבלי להוריד בערכו של האדם או בערך הרחוב. הפרויקט מאפשר מפגש בין ערכים עיצוביים מתוך העולם הבורגני לבין הרחוב.
השימוש באלמנט הארכיטקטוני של קיר והבחירה להזין את הסועדים מתוכו כשהם צמודים אליו, אמורים להמחיש את היות הרחוב מקום בעל משמעות ב"הזנה"  של אנשים. האכילה מהקיר אמורה להעלות בראשם של הסועדים הרהורים ושאלות על מנהגים, נימוסים ואסטטיקה וכיצד ההפרדות בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי משפיעות עליהם.



 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר