A A A

צנרת ביתית

המסתורין (והריחות) האופפים צנרת ביתית

שירו של גידי גוב "כמו כלים שלובים" הצליח לעשות את הבלתי אפשרי, וקישר בהצלחה בין רומנטיקה טהורה לבין חוק פיזיקאלי יבש. באופן מפתיע, החיבור בין צנרת הלב לצנרת הביתית, נראה טבעי ביותר, אולי כי המשותף לשניים הוא כוח המשיכה. אבל נשים לרגע את הרומנטיקה בצד ונבדוק: כיצד עובדת הצנרת הביתית, מה גורם לה להפיץ לעתים ריחות באושים וכיצד ניתן למנוע אותם?

לאהבה אין חוקים, לניקוז דווקא יש

אז למה בעצם מתכוונת המטאפורה "כמו כלים שלובים"? החוק הפיזיקאלי קובע, כי גובהם של הנוזלים המצויים בכלי קיבול ובכלים המחוברים אליהם ישאף לאחידות ביחס למרכז כדור הארץ.

 

את השוואת הגבהים הזו ניתן להמחיש על ידי מילוי של צנרת בצורת האות U ולהיווכח כיצד גובה הנוזלים בשתי העמודות שווה. עובדים בבנין עושים שימוש בחוק הלכה למעשה כאשר יש צורך להשוות באופן מדויק גבהים הממוקמים בנקודות המרוחקות זו מזו.

 

כעת, כשאנו מבינים מה הן שאיפותיה הבסיסיות של כל צנרת אפשר להבין גם את הבסיס לניקוז המים הביתי, המושתת אף הוא על כוח המשיכה. הכלים הסניטאריים המצויים בביתנו כמו הכיורים או האסלות למשל, הם גבוהים מן הצינורות העוברים מתחת לרצפה, ואלו האחרונים גבוהים יותר מצנרת הביוב העירונית אליה הם מחוברים. המים שאנו מדיחים בכיורים ובאסלות נשטפים להם, וחסל. האומנם?

כיצד להפטר ממאהב ומריחות רעים?

לא כולם מצייתים לחוקי המשיכה בעיוורון, כשלמרבה הצער, מדובר בדרך כלל דווקא במי שאינו רצוי בסביבתנו, כגון מאהב שסרח, ריחות מבאישים או גזים. אך בעוד שאת המאהב אנו יכולים להשליך דרך הדלת (או למלא בדייקנות אחר הוראותיו של שיר אחר, הפעם מבית היוצר של פול סיימון, המציע 50 דרכים לעזוב את המאהב שלך), הרי שהגזים והריחות עולים בחזרה אל המרחב הביתי.

 

כעת, אתם מוזמנים להציץ אל חלקי צנרת המהווים חלק בלתי נפרד מן הכיורים והאסלות שבביתכם ולפגוש את "הברך". ה"ברך" היא מעין מבנה מפרקי הממוקם מתחת לכיורי הבית ולאסלות, שתפקידו להסדיר את הכניסה והיציאה של המים, כאשר פתח היציאה גבוה משמעותית מפתח הכניסה. אם נחזור רגע לחוק הכלים השלובים נגלה ש"מים בברך" הוא בכלל ביטוי של אינסטלאטורים ולא של אורטופדים. המים שנעשה בהם שימוש בכיור או באסלה נשטפים אל ה"ברך", שם נוצר מעין מאגר מים זעיר שמפלסו עולה עד לגובה פתח הניקוז. מפלס המים יורד כמובן כאשר אין שימוש בזרם של מים, אך לא נעלם כליל.

 

כך, פתח יציאת הניקוז של הביוב נותרת חסומה בכמות קטנה של מים, שאינם מאפשרים מעבר של גזים חזרה למעלה. אך לא תמיד פקק המים שיוצרת הברך מונע ריחות רעים. אחת הסיבות לריחות אלו היא הצטברותם של חומרים אורגניים (תאי עור מתים, שערות וכדומה) הנוטים להדבק אל חלקים שונים של צנרת הבית, להתפרק שם ולהפיץ סרחון. הפתרון? לא סטרילי במיוחד אך פשוט לביצוע: פירוק של הצנרת וניקויה.

כיצד לנקות צנרת ביתית?

מבנה נפוץ של כיורים רבים כולל מעין "כוס" המחברת כמו מפרק בין שני חלקי הצינור הנחבאים תחתיו. מומלץ לבצע פעולות מנע, לפני שהריחות הרעים מתחילים להשתלט, אבל ניתן להתחיל בפירוק ובניקוי גם לאחר שעולה הבל הסרחון הראשון. חשוב מאוד להניח דלי או כלי קיבול גדול שיקלוט את המים שהצטברו בכוס.

חשוב להצטייד בדלי לפני שמתחילים להבריג אותה החוצה, כדי שלא נאלץ להתמודד עם נוזל עכור ודוחה שנשפך על כל הרצפה במקרה הטוב, או על המכנסיים שלנו במקרה הפחות טוב.

 

לאחר שהוברגה ממקומה, יש לרוקן אותה מן החומרים האורגניים, להשרות אותה במים עם חומר חיטוי. כעת, נניח את הדלי מתחת לצינור הפעור ונפתח את הברז בעוצמה כדי לשטוף את השאריות. נבריג את הכוס הנקייה למקומה, ונשוב לשגרה.


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר