A A A

קוף טוב לא בוכה

סיפורו של מורה דרך

בטח רובכם שמעתם על עץ יער קטלב, צבעו חום אדמדם ופרותיו טובים למאכל אדם. סביב העץ מסתובבות מספר אגדות עממיות והבולטת מביניהן, היא על בן שהרג את אביו, העץ הוכתם בדם והצמיח גזע בצבע אדום.הבן קטל את אביו ומכאן השם.

הסיפור האמתי על הקטלב בעצם נולד בירושלים הרבה שנים לפני היותי מורה דרך.

 

לא באתי ממשפחה עשירה, לכן כסטודנט הייתי חייב לדאוג לפרנסתי, כשחשבתי על איך אני יכול להרוויח כמה גרושים, ניגש אלי שותפי לדירה ואמר:

"יש לי ראיון טוב בשבילך!"

הייתי סקרן ושאלתי,אז אמר החבר:

"ראיתי שמוכרים קוף,תקנה את הקוף,תלמד אותו קצת פעלולים ותופיע אתו בעיר,גם עבודה מגניבה וגם כסף קל." זה בדיוק מה שעשיתי.

 

לאחר כמה חודשים של עבודה הכרתי בעיר בחורה, שגם לה הייתה קופה וסיכמנו שנעבוד יחד. עברו חודשיים, שני קופים צעירים, עובדים יחד: נוצרה אהבה חדשה.

יום אחד מגיעה הבחורה ואומרת, שהיא עומדת לעזוב. אין מה לעשות אלו הם החיים: אנשים הולכים, אנשים באים... הבחורה לקחה את הקופה ועזבה. הקוף שלי היה כל כך מאוהב ,שמאותו יום הוא נהיה עצוב ואף בכה.

 

ידעתי מה עובר על הקוף, אבל הרבה לא היה מה לעשות. הדבר היחיד שעשיתי היה ללטף אותו בראש ולהגיד:

"קוף טוב לא בוכה."

 

הקוף לא הפסיק, הוא לא הצליח לעבוד וכל הזמן בכה. חשבתי על המקום, אולי המקום לא עושה לו טוב ואז החלטתי לעבור לגליל.

 

המעבר לא עזר לקוף להתאושש והקוף בכה. ליטפתי אותו בראש ואמרתי: "קוף טוב לא בוכה." באחד הטיולים בגליל, לא החזיק מעמד הקוף ומת.

קברתי את הקוף במקום בו מת, ותקעתי שלט באדמה. ישבתי וחשבתי: איך אוכל להנציח את זיכרונו? מה הדבר שהכי זכור לי מהימים עם הקוף?

אז נזכרתי במשפט האחרון, שהיתי אומר לקוף בתקופה האחרונה: קוף טוב לא בוכה.

 

בגלל שהשלט היה קטן ולא ניתן היה להכניס את כל המילים, החלטתי לקחת אות ראשונה מכל מילה, וכך נוצרה המילה: קטלב.

 

אחרי מספר חודשים לאחר קבורת הקוף, צמח במקום עץ עם גזע אדום ולידו שלט עם כיתוב: קטלב.

 

היום אני מורה דרך ובכל הזדמנות מספר את סיפור הקטלב ובכך מנציח את זיכרונו של חברי הקוף.


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר