A A A

שלוש גינאות


וירגניה וולף, 1938


בספרה שלוש גינאות  משנת  1938 משיבה דמות נשית, בת משכילים על מכתבו של גבר משכיל המבקש ממנה תרומה במטרה למנוע מלחמה. דרך כתיבת מכתב התשובה מספקת וירג'ניה וולף דרך קולה של אישה ביקורת נוקבת על מקומה של האישה בחברה ובתרבותית האנגלית של שנות השלושים ובכך מספקת גם תשובה על "למה יש מלחמה?"
הדיון בשאלה הזו מתרחש בין קיומו הכללי של גבר משכיל מול מחשבותיה וראיית הדברים מעיניה של אישה משכילה. כלומר הדיון שמקיימת וירג'ניה וולף במאמרה הוא דיון שכלתני הבא למצוא תשובות בתוך מהלכים קונקרטיים הקורים בחברה של ימייה.


כבר בתחילת המאמר מבססת וירג'ניה וולף את נק' המוצא לכך שמלחמה היא ככל הנראה ענין גברי:
"המלחמה היא מקצוע, מקור של אושר והתרגשות, והיא גם פורקן להרבה תכונות, שבלעדיהן סופם של הגברים להתקלקל" (עמ' 10) ובעמ' 12 היא מוסיפה ואומרת שמאחר ונשים לא יכולות להבין את הדחפים , המניעים או המוסר המניעים את הגברים לצאת למלחמה מתמעטת לכאורה האפשרות להעלות רעיון שיעזור במניעת המלחמה. אך מחשבה זו אינה מונעת ממנה לחקור ולנמק כיצד מעמד האישה בחברה קשור קשר ישיר לקיום או מניעה של מלחמה.
נק' המוצא היא ההשכלה או אי ההשכלה. במשך דורות גברים הלכו ללמוד בבתי ספר ובאוניברסיטאות, כשהמשפחות מיעדות לצורך זה ממון רב, ככל שנדרש.

 

וולף מתייחסת לכך על ידי "הקרן להצלת ארתור" – ביטוי החוזר לאורך המאמר ומשמעותו החיסכון הענק המיועד להשכלתו של הבן לעומת התקציב הדל המיועד להשכלת וקיום הבת במשפחות המשכילים. השכלה שכל כולה באה להכין אותה למציאת בעל וקיום חיי נישואין.
כשכבר התחילו להפתח קולג'ים לנשים הם סובלים מבעיות קשות של תכנים, תקציבים ותארים אך יחד עם זאת מאחר ואת השיטה קשה לשנות כלאחר יד, בטוח שעדיף לקבל איזשהי השכלה כדי שנשים יוכלו להתפרנס למחייתן ולא להמשיך את ההשארות בבית ואת מתכונת השעורים הפרטיים בלבד- משום שבשיעורים הפרטיים וההשארות בבית יש באופן ודאי הסכמה למלחמה בשל נתינת הגושפנקה להתנהלות החברתית והתפיסה הגברית.


"ההכוונה של השיעורים הפרטיים היתה אל הנישואין- יצירת בת לוויה מושלמת לאיש המשכיל. "מדוע הפכה השכלה מעיין זו את האישה שכך השכילה לחסידת מלחמה, ביודעים ובלא יודעים? ביודעים- משום שנאלצה להפעיל את כל השפעתה לחיזוק המשטר שסיפק לה קיום- שפחות, מרכבות, בגדים נאים, נשפים נאים- באמצעות אילו השיגה נישואין. ביודעים היתה חייבת להפעיל כל נופך של קסם או יופי שהיה לה כדי להחניך לאנשים העסוקים,   לחיילים, לעורכי הדין, לשגריריםת לשרי הממשלה שחפצו בשעשועים לאחר עמל יומם- ולפתותם. ביודעים היתה חייבת  לקבל את דעותיהם, ולהשלים עם צוויהם, שהרי רק כך יכלה להדיחם ולהוציא מהם את האמצעים להינשא או את הנישואים עצמם" (עמ' 42)
אל תוך המשוואה הזו הוסיפה וירג'נייה וולף את עניין הפטריוטיות, גברים הנושאים עיניהם אל המולדת האהובה וזאת משום שהיא מקיימת אותם, הגברים משתקפים במולדת והם מקיימים אחד את השני, גם במקום הפיזי וגם במקום הסימבולי. הם רוצים להגן עליה כי היא מבצרה של החירות..(עמ' 11) ולעומת זאת כיצד הפטריוטיות קשורה אל אחותו של המשכיל, האם לאחות יש את אותם טעמים לאהוב את המולדת ולהזדהות עימה כשזכויותייה אינן מתקיימות בה, כשהיא לא יכולה למצוא את השיקוף שלה בה.

 

האבסורד מובן בסוף המאמר בעמ' 42 ההסכמה למלחמה התקיימה אצל נשים משום שהמלחמה קידמה את החירות הנשית האישית. במלחמת העולם הראשונה היציאה מהבית הפרטי התאפשרה לפתע, מסבילות הן יכלו להפוך לפעילות. ולא שינתה כל כך התוצאה של המעשים אלא עצם המעשים עצמם- נהיגה במשאיות, עבודה בשדות, פועלות במפעלים, ביקור חיילים בבתי חולים ועידוד הגבורה. והעובדה היא שאחרי המלחמה התקבל באנגליה חוק שאיפשר לנשים להשתכר למחייתן ובכך קידם באופן ממשי את מאבקן לשוויון זכויות.


ובכך מחברת וולף את כל הקצוות אל ההשכלה "כה עמוק היה שאט- הנפש שהגתה בלא יודעים כלפי השכלת הבית הפרטי – על אכזריותו, עניותו, צביעותו, אי המוסרי שבו וריקנותו עד שמוכנה היתה לקבל עליה כל מלאכה, ולו תהיה הבזויה מכל, ולהפעיל כל כח ליבוב, ולו יהיה הקטלני ככל שיהיה, שאיפשרו לה להימלט.  ביודעים חפצה אפוא ב"קיסרות הנהדרת שלנו" בלא יודעים חפצה במלחמה הנהדרת שלנו".


 
מאמריו © כל הזכויות שמורות • צרו קשר