מטפלים בשיטת ג'הארה
מטפלים בשיטת ג'הארה הינם מטפלים מוסמכים שעברו הכשרה במסלול שנתי להכשרת מטפלים.
כיום בארץ ניתן לסווג מטפלי ג'הארה לשלוש קבוצות: מטפלים מוסמכים, מטפלים בכירים ומורים לטכניקת ג'הארה שהינם מטפלים בעצמם.
בנוסף ישנם הידרותרפיסטים שהינם מטפלים במים וחלקם עברו הכשרה של ג'הארה בסיס, מטפלים אלו אינם מטפלי ג'הארה מוסמכים אך כן קיבלו כלים בסיסיים להשתמש בשיטת ג'הארה בתוך מערכי טיפול הידרותרפיה שהם מעבירים.
בשנה הראשונה המסמיכה מטפלי ג'הארה הדגש הוא על לימוד הטכניקה וההסמכה היא לטפל באנשים בריאים לגמרי, כלומר להעניק לאנשים טיפולי חוויה. בשנה השנייה, עוברים מטפלי הג'הארה הכשרה מיוחדת לאוכלוסיות מיוחדות, בתום שנה זו הם מוסמכים לטפל באוכלוסיות מיוחדות כגון: כאבי גב, פיברומיאלגיה, נשים בהריון, ילדים ועוד.
בנוסף הם מוסמכים להנחות פעילויות קבוצתיות כגון: חוג הריון, חוג לחולות פיברמילאגיה ועוד. הידרותרפיסטים אשר הוסמכו בשנה הראשונה בג'הארה יכולים גם הם לטפל במגוון בעיות אורטופדיות ושיקומיות המצריכות טיפול במים.
מטפלים במגע
בתת הקבוצה של טיפולי המגע נכללים: שיאצו, עיסויים שונים כגון: עיסוי שבדי, תיאלנדי, אורוודי, רפואי וכו'. בנוסף ישנם טיפולי מגע שהגיעו מהמזרח הרחוק, כגון: טווינה, ורפלקסולוגיה.
מטפלים בטיפולי המגע לרוב מקבלים את הסמכתם במכללות לרפואה אלטרנטיבית המפוזרות בכל חלקי הארץ. ישנן מכללות גדולות המכילות מסלולים רבים ועשירים של קורסים והשתלמויות של מטפלים. בנוסף ניתן ללמוד טיפולי מגע אצל מורים פרטיים שפתחו בתי ספר פרטיים, במקרים אלו כדאי לברר על המורה, על הסמכתו כמורה וניסיונו האישי והטיפולי.
ברוב קורסי המטפלים לומדים כ-15 אנשים בקבוצה, כאשר בבתי הספר הקטנים לרוב לומדים בקבוצות קטנות יותר וכך זוכים ליחס אישי יותר וללימוד יותר פרטני.
מטפלים רבים בתחום האלטרנטיבי הינם מוסמכים במספר שיטות טיפול ולרוב הם משלבים ביניהם מתוך ראייה הוליסטית ובהתאם לצורכי המטופל.
מטפלים פרא-רפואיים
מטפלים פרא-רפואיים הם מטפלים התומכים ברפואה המערבית וביניהם: מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, ותזונאיות.
מטפלים אלו עוברים הכשרה ארוכה מאד של בין שלוש לארבע שנים באוניברסיטאות המובילות בארץ: חיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר- שבע. מטפלים אלה מוסמכים לטפל רק עם רישיון של משרד הבריאות לאחר שעברו בהצלחה בחינה ארצית מיוחדת.
מטפלים אלה עובדים בכל המערכות הציבוריות: בתי חולים, בתי אבות, בתי ספר של החינוך המיוחד, מסגרות חינוך שונות וכדומה. קבוצה נוספת של מטפלים היא מטפלים בהבעה ויצירה אלה מסווגים לטיפול רגשי אך אינם נחשבים לפרא-רפואיים.