לאש יש כוחות של ישות מיסטית: היא עלולה להתפרץ בגלל ניצוץ קטן, היא ניזונה מכל מה שנקרה בדרכה, והיא צומחת, גדלה ומתפתחת תוך רגעים לממדים עצומים ובלתי ניתנים לעצירה או שליטה.
זהירים ככל שנהיה, לעתים מקור השריפה הוא בלתי ניתן לחיזוי מראש כגון תקלה במערכת חשמלית למשל, ועל כן מניעתה היא כמעט בלתי אפשרית.
מערכות כיבוי אש מאתרות את האש כשרק התחילה, ועוצרות בעדה מלהתפשט, לכלות רכוש ולפגוע בנפש.
אובדן צורב
שריפות מהוות סכנת חיים, אך גם כאשר הן אינן גובות קורבנות חיים, הן פוגעות באופן אנוש ביקר ללבנו: בין אם מדובר בתמונות, מכשור יקר, ריהוט ואבזור ביתי, התחושה היא של אובדן קשה. בקרב בתי עסק, עלולה עבודה חשובה שהוקדשו לה שעות רבות לרדת לטמיון בתוך רגעים, מוצרים שהושקע בהם כסף רב או ניירת חשובה יהפכו לאוד עשן.
על כן, מערכות כיבוי אש הן אינן בגדר מותרות, כי אם דרך למנוע אסון כבד.
אין עשן בלי אש
בכל הנוגע להתפרצותה של שריפה, לזמן יש משמעות קריטית: ככל שההשתלטות על האש מתבצעת מיד בהתחלה כשהיא עדיין קטנה, כך גדלים הסיכויים לכבות אותה בהקדם.
מערכות כיבוי אש מופעלות מיידית ובאופן אוטומאטי, כתגובה לכל שינוי בטמפרטורה המאובחן על ידי גלאים רגישים, או באמצעות גילוי סימנים ראשונים של עשן.
רוב המערכות פועלות על בסיס מים או גז, ואחרות באמצעות קצף. חומרים אלו חונקים את האש ומונעים את התפשטותה.
בלי סרטי אימה
כיום, מחויב כל מבנה ציבורי להתקין מערכות גילוי וכיבוי של אש, בשל הקושי בפינוי מיידי ובטוח של אנשים רבים במקרה של שריפה. בנוסף, במבנים גדולים, לא תמיד המוקד שבו פרצה האש מאויש על ידי אדם שבאפשרותו להתריע ולזמן את מכבי האש. כאמור: קיימת חשיבות רבה לזמן שעובר מרגע התפרצותה של האש, עד לגילויה ולטיפול בה. משום כך, מערכות כיבוי אש פזורות ברחבי המתחם כולו, גם באזורים שאינם מאוישים, ולמעשה מהוות גורם מתריע מפני שריפה.
כיום, ניתן לחבר את המערכות לחייגן אוטומטי, כך שגם אם המבנה נטוש מכל אדם בשעות הלילה למשל, תתקבל הודעה בקרב מספר גורמים רלוונטיים באשר לאיתורו של מוקד אש.
התקנתה של מערכות כיבוי אש כפופה לתו תקן עולמי וישראלי, והיא מצריכה מתקין מקצועי אשר לצדו פועלים גם מהנדס מערכות כיבוי וקצין בטיחות. בנוסף, יש לתחזק את המערכת באופן שוטף, כך שבעת הצורך היא תתפקד באופן מלא.
התרעה על שריפה
אמצעי גילוי האש הם רבים ומגוונים, חלקם אף מפעילים מערכות משנה כך שהנזקים ימוזערו למינימום. דוגמא לכך היא חיבורו של גלאי עשן למערכת המיזוג,
המבטיח כי בעת שריפה יכבה המיזוג וימנע את התפשטותה של האש בין החללים השונים, בעוד שגלאי עשן אחרים מתריעים על התפרצותה על ידי הפעלת מערכת אזעקה וסירנות.