נושא הניסויים בבעלי חיים טעון מאוד: מצד אחד ניתן לראות מדי פעם תמונות של הסבל העובר על בעלי החיים בניסויים, מצד שני – חיסונים רבים, תרופות ופרוצדורות רפואיות מצילות חיים, שלא היו נגישים ללא ניסויים בבעלי חיים. ניתן לומר בוודאות שבלעדיהם שהרפואה הייתה חוזרת 200-300 שנה אחורה. על מנת להפחית ככל האפשר את הניסויים בבעלי חיים ישנם 3 קווים מנחים:
- תכנון רוחבי חכם של המחקר
- תנאי אחזקה הומאניים בעת הניסוי
- חיפוש חלופות אפשריות
תכנון מחקר על ידי מספר חוקרים מתחומים שונים יאפשר צמצום של מספר החיות בניסוי וכן שימוש גם למחקרים נוספים. בעת הניסויים עצמם יש לוודא תנאי אחזקה נאותים, טיפול וטרינרי, שימוש בחומרי אלחוש וכדומה, למען רווחת בעלי החיים. לפני הכל - יש לבדוק האם ניתן למנוע את הניסוי על ידי שימוש בנתונים קיימים או בחלופות ראויות.
האדם - האדון הבלתי מעורער של העולם
רוב הדתות המערביות מניחות את האדם במרכז: הוא נברא בצלם, נזר הבריאה. אמנם האל ברא גם את החיות ואת הטבע, ויש ציווים דתיים של חמלה כלפיהם, אך האדם הינו השליט הבלתי מעורער.
לאור הנזקים שגורם האדם לסביבתו, נראה כי עליונותו מחייבת אותו דווקא לאחריות כלפי כלל הבריאה, מה שיביא לרווחה גם בעבורו.
עלינו מוטלת האחריות לנהוג בכבוד ובזהירות יתרה גם אל מול בעלי החיים והניסויים בהם.
האמונה הרווחת בראשית עריכת הניסויים הייתה שלבעלי החיים יש פחות יכולת לחוש כאב או פחד מאשר לאדם ולכן לגיטימי להשתמש בהם בניסוי. במהלך השנים השתנתה תפיסה זו כיום ממליצים לאמץ את ההנחה שבעלי החיים סובלים, כואבים ומפחדים בדיוק כמו האדם.
על מנת להתמודד עם הנושא, חוקק בישראל חוק האוסר על עינוי או על התעללות מכל סוג שהוא בבעלי חיים. ועדה מיוחדת מתכנסת מספר פעמים בשנה על מנת לאשר או לפסול את נחיצותם של מחקרים הכוללים ניסויים בבעלי חיים.
התחומים בהם נערכים ניסויים בבעלי חיים
מחקרים הכוללים ניסויים בבעלי חיים נערכים בענפים רבים: רפואה, ביולוגיה, איכות הסביבה, קוסמטיקה, פסיכולוגיה, מזון וחומרי ניקוי.
בשנים האחרונות ניתן למצוא הסכמה ציבורית רחבה בקשר לכך ששמפו חדש או קרם פנים אינם מחייבים לערוך ניסויים בבעלי חיים. עבור בדיקות של מוצרים קוסמטיים ברוב המקרים ניתן להשתמש בחלופות מתאימות ואיכותיות שיש בשוק. יש כיום סימון ברור על מוצרים קוסמטיים שלא נוסו על בעלי חיים, בדרך זה סימן של ארנב.
קיים קושי מוסרי ומחקרי להשתמש באנשים בעת פיתוח של תרופה חדשה או פרוצדורה רפואית.
ניסויים הנערכים ברקמות או בתרביות, בשמרים או בתולעים, נחשבים ללגיטימיים יותר מאשר ניסויים בבעלי חיים בעלי תודעה מפותחת. אולם יש גבול למה שניתן להסיק מניסויים על רקמות ותרביות: למשל במחקרים לפיתוח תרופה חדשה יש צורך להבין כיצד התרופה תשפיע על כלל התפקודים של ואילו תוצאות גומלין היא תיצור בגוף.
חלופות אפשריות לניסויים בבעלי חיים
נושא החלופות לניסויים בבעלי חיים התקדם מאוד בשנים האחרונות. על החוקר או החברה הדורשים ניסויים בבעלי חיים או על הוועדה המאשרת מוטלת האחריות לבדוק:
- האם ניתן לבצע את הניסויים על רקמות או על תרביות
- האם קיים מחקר שממנו ניתן להסיק נתונים רלוונטיים
- האם ניתן להשתמש בהדמיות או במודלים ממוחשבים במקום בבעלי חיים
- האם ניתן להשתמש בשיטות חיזוי קיימות – למשל לרעילות של חומרים
על מנת להפחית ככל האפשר את מספר הניסויים בבעלי חיים למינימום הכרחי למחקר ולהצלת חיי אדם, נדרשים החוקרים לעדכן באופן נרחב בידע שנאסף מביצוע הניסויים הללו, ובמקביל – עליהם להיות מעודכנים בעצמם במחקרים המתנהלים בעולם. הקו המנחה חייב להיות מלווה בחמלה ובהתנהלות הומאנית ככל האפשר, לכל בעל חיים באשר הוא.