רשלנות רפואית עשויה לקרות כאשר אדם מקבל טיפול רפואי שלא ננקטה בו זהירות סבירה בהתאם למה שמצופה מרופא (או איש צוות רפואי), וכתוצאה מכך נגרם לאותו אדם נזק, שלא היה נגרם אילו היה הגורם המטפל מתנהל אחרת.
בין הסיבות הנפוצות להגשת תביעת רשלנות רפואית:
- התרשלות בביצוע הליך רפואי
- הימנעות מנתינת טיפול רפואי
- בחירה בהליך רפואי שגוי או לא מותאם למקרה
- מידע חסר או שגוי שניתן למטופל
- אבחון מאוחר, שאם היה נעשה בזמן היה מונע את הנזק
- "הולדה בעוולה"- רשלנות רפואית בעת הריון או לידה
הגשת תביעת רשלנות רפואית
במקרה של מטופל שקיבל טיפול שהסב לו נזק, מומלץ להתייעץ עם עו"ד רשלנות רפואית כדי לבדוק האם יש בסיס להגשת תביעה, בסמוך ככל הניתן לזמן האירוע. עורך הדין ילווה את התובעים במהלך התביעה תוך מתן תמיכה מקצועית שוטפת.
על התובע לאסוף את כל התיעוד והחומר הרפואי הקשור לאירוע, כגון: העתק של התיק הרפואי, צילומים, בדיקות, גיליון אשפוז, טיפולים וכדומה. חומר זה יהווה את הבסיס לתביעת הרשלנות הרפואית.
בנוסף, יש לפנות לקבלת חוו"ד של רופא בכיר, המומחה בתחום הרלוונטי לתביעה. חוות דעת זו נחוצה מאוד כדי להוכיח רשלנות רפואית.
אם תוגש תביעה, בית המשפט יבדוק האם הייתה חריגה מאופן התנהלותו של "הרופא הסביר" על פי "הפרקטיקה המקובלת"- כלומר יבדקו כיצד היה פועל במקרה הספציפי הזה רופא ברמה מקצועית טובה, והאם ניתן היה לצפות את הנזק שנגרם, או שמא נלקח סיכון בלתי סביר.
בתביעת פיצויים של עד 2.5 מיליון ₪, תביעת רשלנות רפואית תוגש לבית משפט השלום. מעל סכום זה תוגש התביעה לבית המשפט המחוזי. העתקת הרשומות הרפואיות, חוו"ד של מומחה, פנייה לעו"ד והגשת תביעה של רשלנות רפואית כרוכות בתשלום.
את מי ניתן לתבוע במקרה של רשלנות רפואית?
בהליך המשפטי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית רופא או כל מי שעוסק במקצועות הרפואה, כגון: מרדים, לבורנט, אחות וכדומה, או שניתן לתבוע את המוסד הרפואי שמעסיק את הגורם המטפל.
גובה הפיצוי שיינתן יהיה לרוב בהתאם לגובה הנזק, בהתבסס על העיקרון של השבת מצב לקדמותו, כלומר פיצוי שיסייע להשיב למה שהיה לפני האירוע המזיק, במידת האפשר. בין הגורמים שנלקחים בחשבון: אחוזי נכות, הפסד השתכרות, כאב, סבל, הוצאות על בדיקות טיפולים ונסיעות, הזדקקות לסיוע ועוד. הצוות הרפואי מבוטח בד"כ מפני תביעות של רשלנות רפואית והפיצויים משולמים על ידי חברות הביטוח.
מי זכאי להגיש תביעת רשלנות רפואית ומתי?
תקופת ההתיישנות על תביעה לרשלנות רפואית הינה 7 שנים החל מהמועד בו ניתן הטיפול שגרם לנזק.
כאשר הנזק מתגלה במועד מאוחר יותר מזה שבו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים ממועד גילוי הנזק, ובתנאי שעדיין לא חלפו 10 שנים ממועד אירוע הנזק. במקרים של קטינים מתחת לגיל 18, תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו ימלאו להם 18 למשך 7 שנים, כלומר עד גיל 25.
רשאים להגיש תביעה:
- המטופל שנגרם לו נזק ישיר מהטיפול
- הורים - בשם ילדם הקטין
אם מטופל נפטר עקב רשלנות רפואית, רשאים להגיש תביעה:
- תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו
- עיזבון המנוח (ואם ייפסקו פיצויים – הם יועברו לעיזבון, עבור היורשים)
לשפר ולייעל - דווקא כתוצאה מרשלנות רפואית
בשנים האחרונות מספר התביעות על רשלנות רפואית נמצא בעליה.
החשש כי תביעות על רשלנות רפואית יימנעו מהרופאים לקחת סיכונים העשויים לשפר את מצב החולה- התבדה. חלק מפסקי הדין אף חייבו את המערכת הרפואית לבדוק ולשפר עבור כלל החולים.
לסיכום, תביעת רשלנות רפואית מוגשת בד"כ בזמן שהתובע או באי-כוחו נמצאים במצב לא פשוט- פיסית ונפשית. לכן, פנייה לעו"ד מקצועי כדי ללוות את התהליך המשפטי תסייע למיצוי הזכויות של המטופל, תגדיל את סיכויי ההצלחה, ותימנע עוגמת נפש לאורך התהליך.