בעבודה זו אני מעוניינת להעלות את השאלה למה יש מלחמות בעולם? או אם אהיה מעט מאחר ושאלה זו היא מאוד כוללנית וקשה עליה התשובה אתמקד בגיבוש תשובה הנסמכת על שני המשכילים זיגמונד פרויד ווירג'יניה וולף. דרך פרויד ניסוח התשובה מגיע מההיבט הפסיכואנליטי- מהכניסה אל הנפש ואל הלא מודע ואילו דרך וירג'יניה ניסוח התשובה מגיע דרך ההיבט הנשי גברי והיחסים החברתיים מעמדיים ביניהם.
נק' המוצא שלי לשאלה זו היא שמלחמה הינה דבר גברי. אין אני מכירה בהיסטוריה הקרובה או הרחוקה דמויות נשיות לא מיתולוגיות שלקחו חלק פעיל בהכוונה או הנהגה של מלחמה ואף לא בלחימה בפועל. יוצאות מהכלל הן ז'אן דארק ויחד עימה בנות ישראליות צעירות השואפות להגיע לתפקידים קרביים המוגדרים כגבריים בצה"ל.
ראשית אוציא את נערות ישראל הצעירות משום שעל סמך ניסיוני, רובן המכריע אינו שואף למצב עצמן במצב מלחמתי בשל רצונן להלחם אלא בשל רצונן למצב עצמן כשוות מעמד לגברים מתוך מחשבה על נתינת גושפנקה לערכן השווה לערכם של ההם, הפניה לדרך זו נובעת מכך שבתרבותנו כמו בתרבות הגדולה אליה אנו משתייכים ומשתייכות נק' המוצא היא הפאלוס, כלומר גם נשים צעירות (שיתכן וגם עוד לא סיימו לגבש את הגדרתן כנשים לפני גיל שמונה עשרה) משתייכות בהלך מחשבתן לזרם חשיבתי גברי ונעות בתוכו.
ז'אן דארק, אין ביכולתי לחשוב אפילו מה באמת עבר במוחה של אישיות זו אך לפי עדות שהתגלגלה מפיה והגיעה עד הלום מלאכים וקדושות דיברו אליה והנחו אותה בקבלת החלטותיה, ובזאת אפשר להוציא אותה מהדיון הפמיניסטי משום שהיותה אישה כנראה לא הייתה פונקציה בקבלת ההחלטה לכן או לכן אלא לפחות על פי המיתוס ידיעה ברורה של הדבר אותו עליה לעשות, דבר שלכאורה התקיים הרבה מעבר למקום היצרי או האישי אלא במקום האלטרואיסטי.
שאלתי עצמי האם ההתייחסות לשני משכילים שפעלו בתחילת המאה ה20 ולמידת דעותיהם רלוונטית לשאלה של היום ומסקנתי היא שכן, זאת משום שהם פעלו בין שתי מלחמות העולם שהולידו את עולמנו שלנו היום ובעיקר משום שמסקנות לוקח זמן ליישם הדיבור שלהם אכן רלוונטי ביחס להווה.